כמה עולה לבנות אתר לעסק, ומה באמת משפיע על המחיר

המחיר של אתר נגזר מהיקף העבודה: כמה תבניות עמוד צריך לעצב, מי כותב את התוכן, לאילו מערכות האתר מתחבר, והאם יש אתר קיים שצריך להעביר בלי לאבד דירוג בגוגל. לכן גם שתי הצעות ל"אותו אתר" יכולות להיות רחוקות זו מזו. בקמפיינר ההצעה נכתבת אחרי שיחת אפיון, עם רשימת תוצרים ולוח זמנים. היקף כתוב כזה הוא גם הדרך היחידה להשוות בין ספקים.

למה אין מחירון אחד לבניית אתרים?

מחירון לבניית אתרים מתמחר חבילה, לא את האתר שהעסק שלכם צריך. החבילה מגדירה מספר עמודים ותבנית, ומשאירה בחוץ את מה שמזיז את המחיר באמת: כתיבת התוכן, החיבורים למערכות, המעבר מאתר קיים והתחזוקה. מחירון טוב כנקודת פתיחה לשיחה, ומטעה כשמשווים בעזרתו בין ספקים.

גם יחידת המידה שמחירונים נוטים להשתמש בה, מספר העמודים, מטעה. "עשרה עמודים" יכולים להיות עמוד בית, שמונה עמודי שירות שבנויים על אותה תבנית ועמוד יצירת קשר. הם יכולים להיות גם עשרה עמודים שכל אחד מהם עושה עבודה אחרת: מחשבון, טופס הזמנה, אזור לקוחות. העבודה יושבת בתבניות, לא במספר העמודים. מחשבון בניית אתרים שסופר עמודים סופר את הדבר הלא נכון.

ממה מורכבת הצעת מחיר לבניית אתר?

הצעת מחיר לבניית אתר מורכבת משני חלקים. החלק הראשון הוא עבודה שמשלמים עליה פעם אחת: אפיון, עיצוב, תוכן, פיתוח, חיבורים, נגישות, מעבר מאתר קיים ומדידה. החלק השני הוא עלויות שחוזרות כל חודש או כל שנה: דומיין, אחסון, תחזוקה ורישיונות. בקמפיינר שני החלקים מופיעים בנפרד. הצעה שמציגה רק את הראשון מציגה חצי מהמחיר.

מה משלמים פעם אחת

• אפיון. המסמך שקובע אילו עמודים יש באתר, מה יש בכל אחד ומה האתר צריך לעשות. בלי אפיון כתוב, אין על מה להשוות.
• עיצוב. מתומחר לפי מספר תבניות העמוד, ולפי השאלה אם מתאימים תבנית מוכנה או מעצבים מאפס. כל סבב תיקונים נוסף הוא עוד שעות עבודה.
• תוכן. טקסטים, תמונות, לפעמים צילום. הרכיב שהכי קל לשכוח, כי ההנחה היא ש"יש לנו". לא פעם מה שיש הוא טקסט מהאתר הקודם, שצריך לכתוב מחדש.
• פיתוח. הבנייה על הפלטפורמה, ניהול תוכן שמאפשר לעדכן בלי מפתח, התאמה לטלפון ומהירות טעינה.
• חיבורים. טופס שנכנס ל-CRM, הודעה לוואטסאפ, סליקה, משלוחים, חשבוניות. כל חיבור הוא גם פיתוח וגם בדיקה.
• נגישות. תקנות הנגישות לשירות משנת 2013 חלות על כל שירות שניתן לציבור, גם באינטרנט, ומחייבות התאמה לתקן הישראלי ת"י 5568, שנשען על ההנחיות של W3C (סקירת התקנות ב-law.co.il). נגישות שנבנית בקוד ובעיצוב היא עבודה אחרת מתוסף שמודבק בסוף, וגם מתומחרת אחרת.
• מעבר מאתר קיים. מיפוי של כל כתובת שמביאה תנועה, הפניות קבועות לכתובות החדשות ובדיקה אחרי ההשקה. כאן נקבע אם הדירוג בגוגל יעבור יחד עם האתר.
• מדידה. הגדרה של מה נחשב פנייה, והטמעה שלה ב-GA4 ובפיקסלים לפני העלייה לאוויר. איך זה מנוהל בפועל מוסבר במאמר על Google Tag Manager.

מה משלמים כל חודש או כל שנה

דומיין מתחדש. אחסון משולם כל חודש או כל שנה, ומה שכלול בו משתנה מאוד בין ספקים (הפירוט במאמר על אחסון אתרים). בחנות Shopify משלמים מנוי חודשי לפלטפורמה, ולרוב גם על אפליקציות. באתר WordPress חלק מהתבניות והתוספים עולים כסף, וחלקם נמכרים כמנוי. ומעל כל אלה יושבת התחזוקה: עדכוני גרסה, גיבויים, ניטור אבטחה ובדיקה שהטפסים עדיין שולחים לידים.

כדאי לבקש מכל ספק את ההפרדה הזו, ולחשב את העלות לשנה הראשונה כולה, ולא רק ליום ההשקה.

כמה עולה אתר תדמית, דף נחיתה או חנות אינטרנטית?

כל סוג אתר מתומחר לפי מנוע עבודה אחר. בדף נחיתה אלה ההתאמה לקמפיין והמדידה. באתר תדמית אלה תבניות העמוד והתוכן. באתר תוכן זה המבנה שצריך להחזיק מאות מאמרים, ובחנות (אתר מכירות) אלה הקטלוג והחיבורים לסליקה ולמשלוחים. הטבלה מפרטת מה מזיז את המחיר בכל סוג, ומה נוטה להישאר מחוץ להצעה.

הטור השלישי הוא המקום שבו הצעות נבדלות זו מזו: ספק אחד כולל את כתיבת התוכן, ספק שני מניח שהיא אצלכם.

מי שמתלבט בין דף אחד לאתר מלא יכול לראות במאמר דוגמאות לדפי נחיתה מה עמוד יחיד יודע לעשות ומה לא. מה כלול בבנייה עצמה מפורט בעמודי השירות: בניית אתר תדמית, בניית דפי נחיתה ובניית חנות אינטרנטית.

למה שתי הצעות מחיר לאותו אתר רחוקות זו מזו?

כי בדרך כלל הן לא מתמחרות את אותו אתר. "אתר של שמונה עמודים" יכול להיות אתר שהתוכן שלו מוכן ואין לו עבר, ויכול להיות אתר שצריך לכתוב לו תוכן, לבנות בשתי שפות, לחבר ל-CRM ולהעביר אליו כתובות מאתר ישן. שתי ההצעות יכולות להיות הוגנות לגמרי, ועדיין האחת תהיה גבוהה מהשנייה פי שניים.

הדוגמה הבאה היפותטית: מספרי השעות הומצאו כדי להראות את החשבון, המנגנון אמיתי. אותו עסק ביקש משני ספקים "אתר תדמית של שמונה עמודים". ספק א' הבין אתר חדש בעברית עם טקסטים קיימים. ספק ב' שאל שאלות, וגילה שיש אתר ישן עם כ-120 כתובות שמופיעות בגוגל, שהעסק רוצה גם גרסה באנגלית, ושהלידים צריכים להיכנס ל-CRM.

ספק ב' לא גובה יותר על אותה עבודה. הוא מתמחר עבודה אחרת: את האתר שהעסק באמת צריך. הצעה א' תגיע לאותו סכום בהדרגה, בתוספות, או שהעסק ישלם על הפער בדרך אחרת: בדירוג שנעלם ובלידים שנשארים בתיבת המייל.

מה מכפיל עבודה, בקצרה: עיצוב מאפס, כל שפה נוספת, אזור לקוחות, כל מערכת שהאתר מתחבר אליה, אתר קודם עם היסטוריה בגוגל, וכמה אנשים שמאשרים כל שלב. האחרון נשמע הכי פחות טכני, ומאריך פרויקטים לא פחות מהאחרים.

איך משווים שתי הצעות מחיר לבניית אתר?

משווים היקף, לא סכום. לפני שמסתכלים על המחיר, כדאי להניח את שתי ההצעות זו לצד זו ולבדוק אם הן עונות על אותן שאלות. כשהצעה אחת שותקת בנקודה מסוימת, זה בדרך כלל רכיב שלא נכלל בה, ולא רכיב שניתן במתנה. בקמפיינר ההצעה נכתבת כרשימת תוצרים בדיוק בשביל זה.

השאלות ששווה לשאול כל ספק, בכתב:

1. על שם מי יירשמו הדומיין, חשבון האחסון ומערכת ניהול התוכן, ומי מחזיק בהרשאת המנהל?
2. כמה תבניות עמוד מעוצבות, וכמה סבבי תיקונים כלולים?
3. מי כותב את התוכן, ומי מביא את התמונות?
4. אילו חיבורים כלולים, ומה קורה כשמוסיפים עוד אחד?
5. אם יש אתר קיים: מי ממפה את הכתובות שלו, מי מגדיר את ההפניות, ומי בודק ב-Search Console אחרי ההשקה?
6. הנגישות נבנית בקוד ובעיצוב, או בתוסף? נמסרת הצהרת נגישות?
7. המדידה מוטמעת לפני ההשקה? מה נחשב בה פנייה?
8. כמה יעלה האתר בשנה שאחרי ההשקה: אחסון, תחזוקה, רישיונות ומנויים?
9. מה מקבלים ביום המסירה: הדרכה, רשימת גישות, קבצי העיצוב?

ספק שעונה על כל אלה בכתב נותן בסיס להשוואה. ספק שעונה "הכול כלול", בלי לפרט מה זה הכול, נותן מחיר בלי היקף.

בניית אתר בזול: מה עולה אתר זול אחרי שנה?

אתר זול עולה מעט ביום ההשקה, והחשבון מגיע אחר כך: בנייה מחדש כשמתברר שאי אפשר לעדכן אותו, דירוג שאבד במעבר בלי הפניות, אתר שאין לעסק גישת מנהל אליו, ודומיין שרשום על שם הספק. לא כל אתר זול הוא אתר גרוע. כדאי רק לדעת מה נחסך כדי להגיע למחיר.

בנייה מחדש. אתר שנבנה על מערכת סגורה, או על תבנית שאי אפשר לשנות בלי מי שבנה אותה, נתקע ברגע שהעסק מוסיף שירות או שפה. ואז משלמים שוב על עיצוב ופיתוח, והפעם גם על מעבר.

דירוג שאבד. גוגל ממליצה במעבר אתר על הפניות קבועות מכל כתובת ישנה לכתובת החדשה המקבילה, ולשמור אותן כמה שיותר זמן, בדרך כלל שנה לפחות. גם כשהכול נעשה נכון, היא מציינת שתנודה זמנית בדירוג צפויה (Google Search Central). בהצעה זולה המיפוי הזה הוא הדבר הראשון שנחתך. העמודים שהביאו תנועה מחזירים שגיאה, והדירוג שנצבר בשנים נעלם יחד איתם. למה הדירוג שווה כל כך הרבה מוסבר במאמר מה זה SEO.

אין גישה לניהול. הספק מחזיק בהרשאת המנהל, וכל שינוי של שורה הוא פנייה וחשבונית. כשרוצים לעבור לספק אחר, מגלים שאין מה לקחת איתם.

אתר שרשום על שם הספק. דומיין וחשבון אחסון שנפתחו על שם בונה האתר הופכים כל פרידה למשא ומתן. בקמפיינר הדומיין, האחסון ומערכת ניהול התוכן נפתחים על שם העסק, והצוות מקבל גישה, ולא להפך. בכל הצעה, כדאי להתחיל מהשאלה הזו.

בלי מדידה. אתר שלא סופר פניות לא יכול לומר אם הוא עובד, והקמפיינים שמפנים אליו לומדים מנתונים חסרים. המדידה תגיע בסוף, כפרויקט נפרד, אחרי חודשים שבהם תקציב הפרסום עבד בלי משוב.

כשמחיר נמוך נובע מהיקף קטן יותר, זו בחירה לגיטימית: דף נחיתה אחד במקום אתר, תבנית מוכנה במקום עיצוב מאפס, תוכן שהעסק כותב בעצמו. כשהוא נובע מרכיבים שנעלמו מההצעה, משלמים עליו אחר כך, ובדרך כלל יותר.

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח לבנות אתר אינטרנט?

זה תלוי בהיקף האתר ובקצב האישורים בצד של העסק, יותר מאשר בפיתוח עצמו. השלב שמתארך כמעט תמיד הוא התוכן: טקסטים, תמונות ואישורים שמגיעים מאוחר מהמתוכנן. דף נחיתה אחד מתקדם מהר, אתר תדמית לוקח יותר, וחנות עם קטלוג גדול או אתר בכמה שפות הם פרויקטים ארוכים יותר, כי יש בהם יותר חלקים שתלויים בגורמים חיצוניים, כמו פתיחת חשבון סליקה. בקמפיינר לוח הזמנים נכתב בהצעה לפי שלבים, וכל שלב נסגר באישור לפני שעוברים לבא. אדם אחד בעסק שמאשר מקצר את הפרויקט יותר מכל החלטה טכנית.

כמה עולה אפיון אתר, ולמה לפעמים משלמים עליו בנפרד?

עלות האפיון נגזרת מהמורכבות של האתר. לאתר תדמית קטן מספיקות מפת אתר ורשימת תבניות עמוד. לחנות, או לאתר עם אזור לקוחות והזמנות, צריך אפיון שמתאר כל תהליך מתחילתו ועד סופו, ומה קורה כשמשהו בו משתבש. יש ספקים שמכלילים את האפיון בהצעה, ויש שמתמחרים אותו כשלב נפרד. לאפיון נפרד יש יתרון שקל לפספס: המסמך שייך לעסק, ואפשר לקבל עליו הצעות מכמה ספקים ולהשוות אותן על אותו בסיס בדיוק. זו הדרך הקצרה ביותר להפוך השוואת מחירים להשוואת היקפים.

כמה עולה אחסון אתר?

אחסון הוא עלות חוזרת, והמחיר שלו נגזר מסוג האחסון, מנפח התנועה וממה שכלול בו: גיבויים, תעודת אבטחה, ניטור ותמיכה. אתר תדמית קטן ואתר עם הרבה תנועה או חנות לא צריכים את אותו אחסון. ב-Shopify האחסון הוא חלק מהמנוי לפלטפורמה, וב-WordPress וב-WooCommerce בוחרים אותו בנפרד, והאחריות על העדכונים ועל האבטחה עוברת לעסק או למי שמתחזק את האתר. אחסון זול מדי מורגש במהירות הטעינה ובזמינות, ושניהם פוגעים בכל קמפיין שמפנה לאתר. ההשוואה המלאה בין סוגי האחסון נמצאת במאמר על אחסון אתרים.

כמה עולה אתר וורדפרס?

WordPress עצמה מופצת ברישיון קוד פתוח, GPL, ולכן אין עליה דמי רישיון (WordPress.org). מה שעולה כסף באתר וורדפרס הוא העבודה: אפיון, עיצוב, תוכן ופיתוח, כמו בכל אתר אחר. לזה מצטרפים אחסון, תבניות ותוספים בתשלום, ותחזוקה, כי WordPress ותוספים שלא מתעדכנים צוברים פרצות. ההבדל הגדול בין שתי הצעות לאתר וורדפרס הוא בדרך כלל בין התאמה של תבנית מוכנה לבין עיצוב שנבנה סביב התוכן של העסק. שתיהן לגיטימיות. כדאי רק לדעת על איזו מהן משלמים, ומה יקרה כשהתבנית תפסיק להתעדכן.

אפשר להתחיל באתר קטן ולהרחיב אותו אחר כך?

כן, ולעסקים רבים זו הדרך הנכונה. התנאי הוא שהאתר הקטן ייבנה כשלב ראשון של אתר גדול יותר ולא כמבוי סתום: מפת אתר שמתכננת גם את העמודים שיתווספו, תבניות שאפשר לשכפל לעמוד שירות חדש, ופלטפורמה שאין בה תקרה. אתר קטן שנבנה כך מתרחב בעלות של העמודים החדשים בלבד. אתר קטן שנבנה על מערכת סגורה, או על עיצוב שלא חשב על הצעד הבא, ייבנה מחדש כשהעסק יגדל. ההבדל בין שתי הדרכים לא נראה ביום ההשקה, ולכן כדאי לשאול עליו לפני החתימה.