דוגמאות לדפי נחיתה: מה הופך דף נחיתה לדף שממיר

דף נחיתה ממיר כשהוא ממשיך בדיוק את המודעה שהביאה את הגולש, מבקש ממנו פעולה אחת, ומציג את ההוכחה שמתאימה לפעולה הזו. לכן אין דף נחיתה מוצלח אחד שאפשר להעתיק: דף להרשמה לוובינר ודף לבקשת הדגמה נראים אחרת, כי מי שמגיע אליהם רוצה משהו אחר. בקמפיינר כל דף מתחיל מהשאלה מאיזו מודעה הגולש מגיע, עוד לפני שבוחרים עיצוב.

מה זה דף נחיתה, ובמה הוא שונה מאתר?

דף נחיתה הוא עמוד אחד שנבנה כדי לקבל תנועה ממקור מסוים, לרוב קמפיין ממומן, ולהביא את מי שהגיע לפעולה אחת: השארת פרטים, הרשמה, רכישה או פתיחת שיחה. אתר מציג את כל העסק ומזמין להסתובב בו. בדף נחיתה אין לאן להסתובב: אין תפריט, ויש יציאה אחת, הפעולה.

השם בא מהרגע שאחרי הקליק, המקום שבו הגולש "נוחת". מבחינה טכנית כל עמוד באתר יכול לשמש עמוד נחיתה, אבל בשיווק המונח מתאר עמוד שתוכנן מראש בשביל קהל אחד והצעה אחת.

להבדל הזה יש מחיר גם בגוגל. ציון האיכות של מילת מפתח ב-Google Ads נשען על שלושה רכיבים, ואחד מהם הוא חוויית דף הנחיתה, כלומר עד כמה הדף רלוונטי ושימושי למי שלחץ על המודעה (מרכז העזרה של Google Ads). רוב העסקים צריכים את שניהם: האתר בונה אמון ומביא תנועה אורגנית, ודפי הנחיתה מקבלים את התנועה מהקמפיינים. מה כולל בפועל בניית דף נחיתה, מהכותרת ועד מעקב ההמרות, מפורט בעמוד השירות.

שש דוגמאות לדפי נחיתה, אחת לכל מטרה

הדוגמאות הבאות נבנו בשביל המאמר הזה. העסקים, הכותרות והמודעות בדויים, ואף אחד מהם לא מתאר לקוח או מתחרה אמיתיים. כל דוגמה מייצגת מטרה אחרת, ובכל אחת מפורט מי מגיע ומאיזו מודעה, מה רואים מעל הקפל (לפני שגוללים), מה הפעולה, איזו הוכחה עובדת בה ומה בדרך כלל שובר אותה.

דוגמה 1: טופס לידים לעסק שירות מקומי

מי מגיע. מישהו שהמזגן שלו הפסיק לקרר, וחיפש בטלפון "טכנאי מזגנים בקריות". הוא לחוץ, פתח שלוש מודעות בשלוש לשוניות, ולא יקרא פסקה.

מעל הקפל.

כותרת לדוגמה: טכנאי מזגנים בחיפה ובקריות. מגיעים באותו יום.

מתחת לכותרת שלוש שורות: אזורי שירות, שעות פעילות ושם הטכנאי. מיד אחריהן טופס של שלושה שדות (שם, טלפון, יישוב), וכפתור חיוג שנשאר צמוד לתחתית המסך גם בגלילה.

הפעולה. שיחה או טופס, ובעסק כזה השיחה חשובה יותר. מי שחם לו בבית באוגוסט רוצה לשמוע בן אדם, לא לקבל אישור קבלה. לכן קליק לחיוג נמדד כהמרה בדיוק כמו טופס, אחרת הקמפיין לומד רק מחצי מהפניות.

ההוכחה שעובדת כאן. ביקורות שמזכירות שכונה או יישוב, תמונה אמיתית של הטכנאי ליד הרכב, ומחיר ביקור, אם העסק מוכן לפרסם אותו.

מה שובר אותו. הבטחה בכותרת שהעסק לא עומד בה בשש בערב. טופס שנוחת בתיבת מייל שאף אחד לא פותח עד הבוקר. ודף שנטען לאט על חיבור סלולרי, כשהדף של המתחרה בלשונית הסמוכה כבר נטען.

דוגמה 2: הרשמה לוובינר

מי מגיע. זוג לפני קניית דירה ראשונה, שראה באינסטגרם מודעה של יועצת משכנתאות. הם לא מחפשים יועצת עכשיו. הם רוצים להבין משהו לפני הפגישה בבנק.

מעל הקפל.

כותרת לדוגמה: וובינר, יום שלישי ב-20:30: איך מגיעים לבנק עם תמהיל משכנתא מוכן

תאריך, שעה ומשך המפגש באותיות גדולות, תמונה של היועצת עם שורה אחת על הניסיון שלה, שלושה דברים שילמדו בוובינר, וטופס: שם, מייל וטלפון לתזכורת.

הפעולה. הרשמה. אבל ההרשמה היא רק חצי, כי וובינר נמדד בשני מספרים, נרשמים ומשתתפים. את הפער ביניהם סוגרים בעמוד התודה (הוספה ליומן בלחיצה) ובתזכורות, לא בעמוד הנחיתה.

ההוכחה שעובדת כאן. מי מדברת ולמה כדאי להקשיב לה, ותוכן שנשמע מעשי: "אילו שלושה מסלולים כמעט כל תמהיל כולל" משכנע יותר מ"כל מה שצריך לדעת על משכנתא".

מה שובר אותו. תאריך שמופיע רק בתחתית. טופס של שבעה שדות למפגש של 45 דקות. והבטחה מעורפלת שנשמעת כמו שיחת מכירה במסווה, כי אז מי שנרשם מגיע חשדן או לא מגיע בכלל.

דוגמה 3: מוצר אחד בחנות אונליין

מי מגיע. מישהי שגללה סטוריז באינסטגרם וראתה סרטון של מזוודת קבין אדומה שנכנסת בדיוק למדף העליון במטוס. היא לא חיפשה מזוודה. עכשיו היא סקרנית, והסבלנות שלה קצרה.

מעל הקפל.

כותרת לדוגמה: מזוודת קבין שנכנסת למדף העליון. משלוח עד הבית.

אותה מזוודה, באותו צבע, באותה זווית כמו בסרטון. מחיר מלא כולל משלוח, בחירת צבע וכפתור קנייה.

הפעולה. רכישה, ורצוי ישירות מהדף, בלי לעבור דרך עמוד קטגוריה ועוד עשרים מוצרים.

ההוכחה שעובדת כאן. ביקורות של קונים עם תמונות שהם צילמו, מידות מדויקות, ומדיניות החזרה כתובה בשפה פשוטה ולא בקישור לתקנון.

מה שובר אותו. המודעה מראה אדום, והדף נפתח על שחור. המחיר בדף לא כולל משלוח, וההפתעה מגיעה רק בקופה. או שהקמפיין שולח לעמוד מוצר רגיל של החנות, עם תפריט, מוצרים דומים ובאנר מבצע שמוביל למקום אחר.

דוגמה 4: בקשת הדגמה לתוכנה עסקית (B2B)

מי מגיע. מנהל תפעול ברשת מרפאות, שחיפש "מערכת לניהול תורים למרפאות" או ראה מודעה בלינקדאין. ההחלטה לא תתקבל אצלו לבד. הוא אוסף חומר לישיבה.

מעל הקפל.

כותרת לדוגמה: כל הסניפים ביומן תורים אחד, בלי לחפש בין מערכות.

צילום מסך אמיתי של המערכת, ולא תמונת מאגר של אנשים מחייכים מול מחשב. כפתור אחד: "תיאום הדגמה".

הפעולה. טופס הדגמה: שם, מייל, שם הארגון ומספר סניפים. השדה האחרון מסנן, ומאפשר לשלוח כל פנייה לאיש המכירות הנכון. אפשר גם לשלב יומן, כדי שהפונה יבחר שעה כבר בשלב השליחה.

ההוכחה שעובדת כאן. לוגואים של לקוחות, רק כאלה שאישרו את זה, רשימת המערכות שהתוכנה מתחברת אליהן, ותשובה ברורה לשאלה איפה הנתונים נשמרים. בדף B2B יש קורא שני: מי שהמנהל יעביר אליו את הקישור. לכן כדאי שהדף יהיה מובן גם למי שלא ראה את המודעה.

מה שובר אותו. הדגמה היא הדלת היחידה, כשמי שנכנס עוד לא מוכן לשיחה ורוצה קודם להבין סדר גודל של מחיר. זה המקרה שבו פעולה שנייה, קלה יותר, מוצדקת (מסמך להורדה, למשל), כל עוד היא נמדדת בנפרד. ועוד דבר: כשהקהל כולל גם עסקים קטנים, חסימה של כתובות מייל פרטיות מסננת גם קונים אמיתיים.

דוגמה 5: דף שמוביל לשיחה בוואטסאפ

מי מגיע. מישהו שחיפש בגוגל "עוגות מעוצבות ליום הולדת" ורוצה לשאול שאלה אחת לפני שהוא מתחייב: אפשר עד יום שישי, ובכמה בערך?

מעל הקפל.

כותרת לדוגמה: עוגות מעוצבות בהזמנה אישית, איסוף מרחובות.

גלריה של עוגות שבאמת נאפו שם, טווח מחירים, וכפתור "שליחת הודעה בוואטסאפ" שפותח צ'אט עם הודעה ראשונה כתובה מראש, למשל "היי, אשמח לשמוע על עוגה ליום הולדת".

הפעולה. פתיחת שיחה. כדאי לזכור שבפייסבוק ובאינסטגרם יש מודעות שפותחות צ'אט בוואטסאפ ישירות, בלי דף בכלל (WhatsApp Business). דף כזה נחוץ בעיקר לתנועה מגוגל, או כשהגולש צריך לראות את הגלריה ואת המחירים לפני שהוא כותב.

ההוכחה שעובדת כאן. העבודות עצמן. בעסק ויזואלי הגלריה היא ההוכחה, והיא שווה יותר מכל משפט על איכות.

מה שובר אותו. מדידה שמתבלבלת בין קליק לשיחה. לחיצה על הכפתור נספרת כהמרה, אבל לא כל מי שפתח צ'אט שלח הודעה, ולכן מודדים את שני המספרים בנפרד. ומה שקורה אחרי הדף: וואטסאפ הוא ערוץ של בני אדם, וליד שכתב בעשר בלילה וקיבל תשובה למחרת בצהריים כבר שאל עוד שתי קונדיטוריות.

דוגמה 6: הרשמה לניוזלטר או לאפליקציה

מי מגיע. קוראת שראתה בפייסבוק מודעה של חנות ספרים עצמאית. ההתחייבות שמבקשים ממנה קטנה, ולכן גם הסבלנות שלה לדף.

מעל הקפל.

כותרת לדוגמה: שלושה ספרים שכדאי להכיר, בכל יום חמישי בבוקר.

תמונה של גיליון אמיתי, שדה אחד למייל, ותיבת הסכמה לקבלת דיוור.

הפעולה. הרשמה, בשדה אחד. כל שדה נוסף, תאריך לידה, טלפון או עיר, צריך סיבה שהקוראת מבינה.

ההוכחה שעובדת כאן. דוגמה של מה שיגיע, ומי כותב את זה. מי שרואה גיליון אמיתי יודע למה הוא נרשם.

מה שובר אותו. חלון קופץ שמכסה את הדף בטלפון לפני שקראו בו מילה. מייל ברוכים הבאים שמגיע אחרי יום. והצד המשפטי: חוק הספאם מחייב הסכמה מפורשת מראש לדיוור פרסומי במייל ובמסרון, ובכל הודעה צריך להופיע איך מבקשים להפסיק לקבל (חוק הספאם, ויקיפדיה). הסכמה שלא נאספה כראוי בדף הופכת את כל הרשימה לסיכון. באפליקציה ההיגיון דומה, רק שהפעולה היא כפתור לחנות האפליקציות, ולכן הדף צריך להיות קצר עוד יותר.

מה משותף לכל דף נחיתה שממיר?

שש הדוגמאות לא דומות זו לזו, אבל ארבעה דברים חוזרים בכולן: הכותרת ממשיכה את המודעה במילים קרובות, הפעולה נראית בלי לגלול, ההוכחה עונה על החשש של הקהל הספציפי, והפעולה נמדדת עד מי שמטפל בה. כשאחד מהם חסר, הדף מפסיד גם כשהעיצוב שלו מצוין.

המבנה של דף נחיתה הוא לא תבנית קבועה. הוא הסדר שבו הגולש שואל את השאלות שלו: הגעתי למקום הנכון? מה יוצא לי מזה? למה להאמין לכם? ומה קורה אחרי שאלחץ? בדף של הטכנאי כל התשובות האלה נגמרות לפני הגלילה הראשונה. בדף ההדגמה הן מתפרסות על כמה מסכים, כי ההחלטה גדולה יותר.

עוד כמה דברים חוזרים בכל הדוגמאות, גם אם הם פחות בולטים:

• הטלפון קודם. תנועה מסטוריז ומוואטסאפ מגיעה מהטלפון מעצם ההגדרה, ודף שנבדק רק על מסך מחשב לא נבדק.
• עמוד תודה שעובד. הוא מאשר שהפנייה התקבלה, אומר מה יקרה עכשיו, ומשמש נקודת מדידה לקמפיין.
• אף פרט שאי אפשר לבדוק. "מאות לקוחות מרוצים" לא משכנע איש. שם, כתובת ותמונה אמיתית כן.

בקמפיינר הדף, המודעה והמדידה נבנים באותו צוות, ואירועים לשליחת טופס, לקליק לטלפון ולקליק לוואטסאפ מוטמעים ב-GA4, ב-Tag Manager ובפיקסלים של הפלטפורמות לפני שהקמפיין עולה. כשדף כבר קיים ומקבל תנועה, העבודה עליו היא שיפור יחס המרה, והטיפים המעשיים מרוכזים במאמר טיפים לשיפור יחס המרה.

מה דף נחיתה לא יכול לתקן?

דף נחיתה הופך ביקוש קיים לפעולה. הוא לא יוצר ביקוש להצעה שהקהל לא רוצה, לא הופך תנועה לא רלוונטית לרלוונטית, ולא סוגר לידים שאף אחד לא חוזר אליהם. כשהבעיה נמצאת באחד מאלה, כותרת חדשה או כפתור בצבע אחר ישפרו מעט, אם בכלל. בקמפיינר בודקים את זה לפני שנוגעים בעיצוב.

ארבעה מצבים שבהם הדף הוא לא האשם:

• ההצעה חלשה. מחיר גבוה מהמקובל בלי סיבה שרואים, או הצעה שזהה לכל מה שהמתחרים מציעים. דף טוב רק יבהיר את זה מהר יותר.
• התנועה לא נכונה. קמפיין על מילות חיפוש רחבות מביא גם סטודנטים שמחפשים עבודה וגם מי שרוצה לעשות את זה בעצמו. אם הדף ממיר אותם, התוצאה היא יותר לידים שלא קונים, וזה גרוע ממעט לידים.
• אף אחד לא חוזר ללידים. הפנייה הגיעה, הדף עשה את שלו, והטלפון צלצל רק למחרת. כאן התיקון הוא בתהליך המכירה ובחיבור הלידים למערכת כמו CRM, לא בדף.
• המדידה שבורה. הדף "לא ממיר", אבל הטפסים מגיעים ופשוט לא נספרים. זה הדבר הראשון שבודקים, כי הוא הזול ביותר לתיקון.

הסימן הכי ברור שהבעיה נמצאת לפני הדף: הרבה פניות ומעט לקוחות. דף שמקבל הרבה כניסות ומעט פניות מצביע על הדף עצמו. בשני המקרים כדאי למדוד את מה שבאמת חשוב ליעדים העסקיים שלכם, ולא רק את מספר הטפסים, כמו שמוסבר במאמר מה זה KPI.

שאלות נפוצות

כמה ארוך צריך להיות דף נחיתה?

ארוך בדיוק כמו ההחלטה שהוא מבקש. דף שמבקש מספר טלפון ממי שהמזגן שלו התקלקל יכול להסתיים במסך אחד, כי ההחלטה קטנה והדחיפות גבוהה. דף שמבקש מארגון לקבוע הדגמה לתוכנה שתשנה לו את העבודה צריך לענות על יותר שאלות, ולכן הוא ארוך יותר. הכלל הוא לא מספר מילים, אלא שהפעולה תהיה זמינה מהמסך הראשון ותחזור בהמשך הדף, כך שמי שכבר השתכנע לא צריך לגלול עד הסוף. דף ארוך שכל מסך בו עונה על שאלה אמיתית עובד. דף קצר שלא עונה על החשש העיקרי, פחות.

מה זה דף נחיתה בפייסבוק?

בדרך כלל מתכוונים לאחד משני דברים. הראשון הוא דף נחיתה רגיל, שמודעה בפייסבוק או באינסטגרם שולחת אליו. השני הוא טופס לידים של Meta (Instant Form), שנפתח בתוך האפליקציה וממולא בלי לצאת לאתר בכלל. הטופס המובנה מהיר יותר לגולש, וחלק מהפרטים בו מתמלאים מראש מהפרופיל, אבל דווקא בגלל שהוא קל כל כך, חשוב לבדוק את איכות הלידים שהוא מביא ולא רק את הכמות. דף נחיתה נותן יותר מקום להסביר, להראות ולסנן. הבחירה ביניהם תלויה בהצעה, ולפעמים נכון לבדוק את שניהם באותו קמפיין.

אפשר לקחת דף נחיתה של מתחרה ולהעתיק את המבנה?

אפשר ללמוד ממנו, ולהעתיק לא כדאי. מעבר לשאלה המשפטית של העתקת טקסטים ועיצוב, דף נחיתה של מישהו אחר נבנה בשביל המודעות שלו, הקהל שלו וההצעה שלו. מה שנראה מבחוץ הוא רק התוצאה, ואי אפשר לדעת מבחוץ אם הדף בכלל ממיר, או שאף אחד עוד לא הוריד אותו. הדרך הטובה יותר היא לקרוא דפים של אחרים כמו בדוגמאות שכאן: מי אמור להגיע אליו, מה הוא מבקש, ובאיזו הוכחה הוא משתמש. אחר כך בונים דף שעונה על אותן שאלות בשביל הקהל וההצעה של העסק שלכם.

איך יודעים אם דף נחיתה ממיר טוב?

משווים אותו לעצמו ולא למספר כללי. יחס המרה "טוב" תלוי במטרה, במחיר, בקהל ובמקור התנועה, ולכן אחוז שמתאים להרשמה לניוזלטר לא אומר דבר על בקשת הדגמה. מה שכן אפשר למדוד: את יחס ההמרה של הדף לאורך זמן, את ההבדל בין גרסאות שנבדקו זו מול זו, ומעל הכול כמה מהפניות הפכו ללקוחות. דף שמכפיל את מספר הטפסים ולא את מספר העסקאות לא השתפר, הוא רק אסף יותר שמות. לכן המדידה צריכה להמשיך מהדף אל מי שמטפל בפניות.