נגישות אתרים: מה החוק בישראל מחייב, מה התקן דורש, ומה הסיכון לעסק

נגישות אתרים היא חובה בישראל לכל מי שנותן שירות לציבור דרך אתר או אפליקציה: התקנות מחייבות להתאים את האתר לתקן הישראלי ת"י 5568 ברמה AA ולפרסם בו הצהרת נגישות, ופטורים יש רק במקרים שהתקנות מגדירות. תוסף שמודבק מעל האתר לא הופך אותו לנגיש, ואתר שלא עומד בדרישות חושף את העסק לתביעה שבה אפשר לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק. בקמפיינר הנגישות נבנית בקוד ובעיצוב, ונבדקת לאורך הפיתוח ולא רק ביום ההשקה.

האם חובה להנגיש אתר אינטרנט?

כן, אם האתר נותן שירות לציבור או מידע על שירות כזה. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משנת 1998 מחייב התאמות נגישות בשירות ציבורי, ותקנות הנגישות לשירות משנת 2013 מפרטות, בתקנות 35 עד 35ו, מה זה אומר באינטרנט: עמידה בת"י 5568 ברמה AA, והצהרת נגישות באתר.

ההגדרה בתקנות רחבה. "שירות אינטרנט" הוא תוכן בכל צורה, טקסט, מסמך, תמונה או וידאו, שמוצג באתר, במסמך או באפליקציה ונועד לתת שירות לציבור או מידע עליו (תקנה 35). זה לא נושא של משרדי ממשלה בלבד: לפי סקירת התקנות ב-law.co.il הן חלות על כל שירות שניתן לציבור. אתר של משרד רואי חשבון, חנות אונליין, טופס הרשמה לסדנה: כולם בפנים.

לתקנות יש גם גבולות. תוכן שגולשים או צדדים אחרים מעלים לאתר, בלי שהעסק עורך או מפיק אותו, לא באחריות העסק, אבל התשתית להעלאה צריכה להיות נגישה, למשל שדה לתיאור תמונה (תקנה 35ב). ברשת חברתית העסק פטור מהתאמה שהפלטפורמה לא מאפשרת, ופרסומות לא חייבות בהתאמות כל עוד יש חלופה נגישה למידע שבהן (תקנה 35ו). הפטורים לעסקים קטנים מפורטים בשאלות בסוף המאמר.

מה אומר תקן נגישות אתרים, ת"י 5568?

ת"י 5568, "קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט", הוא התקן הישראלי שהתקנות מפנות אליו. הוא נשען על WCAG, ההנחיות שמפרסם W3C, הארגון שמגדיר את התקנים של הרשת. התקנות דורשות לעמוד בו ברמה AA, האמצעית מבין שלוש: A, AA ו-AAA. חלק 1 של התקן, שעוסק באתרים, מופיע במכון התקנים במהדורה מ-28 בספטמבר 2023.

שני פרטים בהגדרה משנים את התמונה לבעל אתר. הראשון: התקנות מפנות לתקן "על חלקיו השונים ונספחיהם, כתיקונם מזמן לזמן". כשמכון התקנים מעדכן את התקן, הדרישה מתעדכנת איתו, ואתר שעמד בגרסה קודמת לא בהכרח עומד בחדשה. השני: גם WCAG ממשיך להתעדכן. גרסה 2.0 פורסמה ב-2008, 2.1 ב-2018 ו-2.2 באוקטובר 2023 (W3C). על איזו גרסה נשענת המהדורה הישראלית הנוכחית, ומה שונה בה מהמקור, בודקים בנוסח התקן עצמו ולא במאמר.

WCAG בנוי על ארבעה עקרונות: תוכן שאפשר לתפוס, ממשק שאפשר להפעיל, תוכן מובן, וקוד עמיד שעובד עם הכלים של המשתמש. איך זה נראה מהצד של מי שגולש, זו כבר השאלה הבאה.

איך נראה אתר נגיש מהצד של המשתמש?

אתר נגיש עובד עם הכלים שהמשתמש כבר מביא איתו: קורא מסך, מקלדת בלי עכבר, הגדלה בדפדפן, כתוביות. הנגישות לא יושבת בכפתור שמופיע בפינת העמוד. היא באופן שבו הקוד מתנהג מול הכלים האלה. כך זה נראה אצל חמישה משתמשים שונים:

מאחורי כל שורה יש קריטריון ב-WCAG: טקסט חלופי (1.1.1), הפעלה במקלדת ובלי מלכודות (2.1.1, 2.1.2), פוקוס גלוי (2.4.7), ניגודיות של 4.5:1 לפחות לטקסט רגיל (1.4.3), הגדלה עד 200% (1.4.4), תוויות לשדות וזיהוי שגיאות (3.3.2, 3.3.1), וכתוביות לווידאו מוקלט (1.2.2).

בדיקה אוטומטית תופסת רק חלק מזה. היא יודעת שחסר טקסט חלופי, ולא יודעת אם הטקסט שנכתב אומר משהו. ב-W3C כותבים במפורש שכלי בדיקה לא קובעים אם אתר נגיש, הם רק מסייעים, ושחלק מהבדיקות דורשות שיקול דעת של אדם (W3C WAI).

האם תוסף נגישות מספיק?

לא. תוסף נגישות מוסיף לאתר תפריט, בדרך כלל עם הגדלת גופן, מצבי ניגודיות והדגשת קישורים, אבל הוא יושב מעל הקוד ולא מתקן אותו. התקנות דורשות שהאתר עצמו יעמוד בתקן. לכן בקמפיינר הנגישות לא נשענת על תוסף: מבנה הקוד, הניגודיות, הטקסט החלופי והניווט במקלדת נבנים בעיצוב ובפיתוח.

המחיר של התוסף לא משנה את התשובה, וגם לא העובדה שהוא מותקן בכמה קליקים בוורדפרס או בשופיפיי. מה שתפריט כזה יכול לתת: טקסט גדול יותר, ניגודיות גבוהה יותר, עצירת אנימציות. מה שהוא לא יכול לתת:

• טקסט חלופי שמתאר מה באמת רואים בתמונת המוצר, או הבנה שהבאנר הוא בעצם מבצע.
• תפריט או חלון קופץ שנבנו לעכבר ועובדים פתאום במקלדת, בכל מצב.
• טופס שהודעות השגיאה שלו מסבירות מה לתקן.
• קובץ PDF נגיש, או כתוביות לסרטון.
• משהו לגולש עיוור, שמגיע עם קורא מסך משלו. הוא לא צריך עוד תפריט, הוא צריך קוד שקורא המסך מבין.

ותוספים שמבטיחים לתקן את הקוד אוטומטית כבר הגיעו לרגולטור. רשות הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC) אישרה באפריל 2025 צו סופי נגד חברה שמכרה תוסף כזה: החברה שילמה מיליון דולר, ונאסר עליה לטעון בלי ראיות שהמוצרים האוטומטיים שלה הופכים כל אתר לתואם WCAG, או שומרים על ההתאמה לאורך זמן (FTC). זה לא דין ישראלי, אבל זו הכרעה של רגולטור בדיוק בשאלה הזו. איך הנגשת אתרים נעשית כחלק מבניית האתר מתואר בעמוד בניית אתרים ואיקומרס.

מה צריך להופיע בהצהרת נגישות?

הצהרת נגישות היא עמוד שמפורסם במקום בולט באתר, ובאפליקציה אם יש כזו, ומתאר את התאמות הנגישות שבוצעו. לפי תקנה 35ה היא נכתבת לפי ההנחיות שבתקן, וכוללת דרך ליצור קשר כדי לדווח על בעיה. בקמפיינר כל אתר נמסר עם הצהרה כזו, שמתארת את מה שנבנה בו בפועל.

מה ההצהרה צריכה לכלול, לפי נוסח התקנות:

1. מידע על התאמות הנגישות שבוצעו באתר.
2. פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות איתו, אם החוק מחייב את העסק למנות רכז.
3. פרטים ליצירת קשר כדי לדווח על חוסר נגישות או לבקש הנגשה, כולל הודעה שדורשת תיקון.
4. אם העסק קיבל פטור מהתאמה מסוימת: הפטור עצמו וההתאמות החלופיות (תקנה 35ו(ג)).

שתי טעויות חוזרות על עצמן. הצהרה שהועתקה מאתר אחר ומתארת התאמות שלא קיימות באתר הזה, וטופס פנייה בתוך ההצהרה שבעצמו לא עובד במקלדת. ההצהרה מתארת את מה שנעשה. היא לא מחליפה את מה שלא נעשה.

מה הסיכון בתביעת נגישות אתרים, ולמה זה לא נפתר פעם אחת?

הסיכון מגיע משני כיוונים: תביעה אזרחית, שבה בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בלי שהתובע מוכיח נזק, ואכיפה מינהלית של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שיכולה להטיל עיצום כספי. והוא לא נסגר ביום ההשקה, כי כל עמוד, מוצר, קובץ או תוסף שנוסף אחריה יכול להחזיר את האתר לאי התאמה.

תביעה אזרחית

לפי סעיף 19נא לחוק, הפרה של הוראות הנגישות היא עוולה אזרחית, ובית המשפט רשאי לפסוק עליה עד 50,000 ש"ח בלי הוכחת נזק. הסכום מתעדכן מדי שנה לפי מדד המחירים לצרכן, מאז פברואר 2005, ולכן הסכום בפועל היום גבוה ממנו. החוק מונה גם מצבים שבהם פיצוי כזה לא ייפסק, ושיקולים כמו היקף הפעילות של הנתבע ומחזור ההכנסות שלו.

בתקנות יש הוראה שנוגעת ישירות לאתרים: סטייה מהדרישות לא תיחשב הפרה, אלא אם נשלחה לעסק הודעה שדורשת לתקן אותה, והוא לא תיקן בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים. בינתיים עליו לתת התאמה חלופית בהקדם (תקנה 35א(ד)). איך ההוראה הזו פועלת בתביעה מסוימת, זו שאלה לעורך דין.

עיצום כספי

תיקון לחוק משנת 2022 מאפשר לנציבות להטיל עיצום כספי, והתוספת השמינית לחוק מונה במפורש "הספקת התאמות נגישות באתר אינטרנט או ביישומון". הסכום תלוי במחזור העסק, בשלוש מדרגות, ומתעדכן מעת לעת. אי פרסום הצהרת נגישות מופיע בחלק אחר של אותה תוספת, עם סכומים נמוכים יותר. את הסכום העדכני כדאי לבדוק מול נוסח החוק בזמן הבדיקה ולא מול מאמר.

למה זה לא נגמר בהשקה

התקנות עצמן מתייחסות לנגישות כמצב שצריך לשמור עליו. ההתאמות צריכות להיות זמינות ושמישות כל הזמן (תקנה 27), ויש חובה לבדיקה תקופתית, לפחות אחת לחמש שנים, שכוללת גם את האתר, ולתקן את מה שעלה בה בתוך שישה חודשים (תקנה 28).

בפועל האתר משתנה מהר יותר מכל מחזור בדיקה. מוצר חדש עולה בלי טקסט חלופי, מחירון נסרק כתמונה ומועלה כ-PDF, עדכון תבנית שובר את הפוקוס. בחנות שופיפיי אפליקציה חדשה יכולה להוסיף חלון קופץ שחוסם ניווט במקלדת. גם אתר שנבנה בכלי AI עומד באותה דרישה, ואת הקוד שהכלי ייצר בודקים כמו כל קוד אחר. לכן נגישות היא גם שורה בהצעת המחיר לבניית האתר וגם שורה בתחזוקה שלו.

כל מה שכתוב כאן מבוסס על נוסח החוק והתקנות כפי שנבדק באוקטובר 2026, והוא לא ייעוץ משפטי. האם העסק שלכם חייב, האם חל עליו פטור, ומה עושים מול הודעה או תביעה: את זה כדאי לברר עם עורך דין שעוסק בנגישות או עם יועץ נגישות.

שאלות נפוצות

האם אתר של עסק קטן חייב להיות נגיש?

תלוי במחזור ובמועד שבו האתר עלה. לפי תקנה 35ו(ז), עוסק פטור, או עסק שהמחזור השנתי הממוצע שלו לא עולה על 100,000 ש"ח, פטור מהתאמות הנגישות באינטרנט. המחזור הממוצע מחושב לפי שלוש שנות המס האחרונות. תקנה 35ו(ט) נותנת פטור לשלוש שנים, שאפשר לחדש, לעסק שמחזורו הממוצע עד מיליון ש"ח, אבל רק לאתר שהחל לפעול לפני תחילת התקנות, ובתנאי שדרכי ההתקשרות איתו מפורסמות באופן נגיש. עסק שקרוב לאחד הספים צריך לבדוק את המספרים עם רואה החשבון ואת הפרשנות עם עורך דין, לפני שהוא מסתמך על פטור.

צריך להנגיש גם קבצי PDF וסרטונים באתר?

קבצים, כן. לפי תקנה 35א(ג), מסמך כמו PDF שהוכן מ-26 באוקטובר 2017 ואילך והועלה לאתר צריך להיות נגיש לפי התקן, וטופס שממלאים במחשב כדי לקבל שירות צריך לעמוד בדרישות גם אם הוכן לפני כן. בסרטונים, חובת הכתוביות בתקנה 35ד חלה על רשות ציבורית ועל עסק שמחזורו הממוצע עולה על 5 מיליון ש"ח ושעורך או מפיק את הסרטונים. עסק קטן יותר לא מחויב לפי התקנה הזו, אבל סרטון בלי כתוביות עדיין סוגר את מה שנאמר בו בפני חירשים וכבדי שמיעה.

מה עושים כשמגיעה הודעה או מכתב דרישה על נגישות האתר?

לא מתעלמים. תקנה 35א(ד) קובעת שסטייה מהדרישות נחשבת הפרה אם העסק קיבל הודעה שדורשת לתקן אותה ולא תיקן בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים, ובינתיים עליו לתת התאמה חלופית בהקדם. הצעד הראשון הוא עורך דין, כי מכתב כזה יכול להקדים תביעה. במקביל כדאי לבדוק בפועל את מה שהמכתב מתאר, בקורא מסך ובמקלדת, לתקן, ולתעד מה תוקן ומתי. התקנה לא קובעת מראש מה יקרה בהליך משפטי, ולכן ההחלטות המשפטיות נשארות אצל עורך הדין.

איך בודקים שאתר עומד בתקן?

אין כפתור אחד שנותן תשובה. בדיקה רצינית משלבת כלי אוטומטי, שמוצא בעיות כמו טקסט חלופי חסר או ניגודיות נמוכה, עם בדיקה ידנית: מעבר על המסלולים החשובים במקלדת בלבד, האזנה לעמודים בקורא מסך, הגדלה ל-200% ומילוי טפסים עם שגיאות בכוונה. לפי W3C, כלי בדיקה עלולים גם להחזיר תוצאות שגויות. התקנות מזכירות "מורשה לנגישות השירות" בהקשרים מסוימים, כמו מתן פטור טכנולוגי, ולכן כשנדרשת חוות דעת רשמית כדאי לברר מי מוסמך לתת אותה.